אודות
מאז ומתמיד הייתה בי הכמיהה לראות את אותו הדבר הנסתר מעינינו והוא הוא המביא אותנו לבחירותינו ולבחירת חלומותינו. כמיהה זו והרצון העמוק לעזור לבני אדם, הביאה אותי ללימודי חכמת הנפש.
את לימודי התואר הראשון בעבודה סוציאלית למדתי באוניברסיטת תל-אביב וסיימתי ב-1979.
מייד אחר כך השתלבתי כעובדת סוציאלית בביה"ס תעשייתי "עמל" דן.
משם , בשנת 1981 המשכתי לאגף הרווחה של עיריית רמת-גן ובמשך 12 שנים עסקתי בטיפול פסיכותראפויטי עם משפחות ונערות במצוקה.
התמקדתי בתהליכים המובילים למציאת משמעויות ופתרונות יצירתיים בתוך סבלם הקיומי הקשה של האנשים. הדגש בתוך המפגש האנושי טיפולי, הושם על האמונה בכוחותיהם. בסיטואציה הטיפולית גילינו יחד את הגרעין האנושי-נפשי ייחודי אשר נותן להם תקווה.
במהלך שנים אלו הקמנו מועדון טיפולי לנערות שהתבסס על עבודה קבוצתית, חווייתית, יצירתית. קיימנו עבורן "מיני עולם" אשר בו חוו לראשונה את יכולותיהן האמיתיות וגילינו יחד את התחושה שהעולם הוא מקום מלא אפשרויות וטוב.
עם סיום לימודי התואר השני בשנת 1992 שמחתי להשתלב ב"בית הספר המרכזי לעובדים בשרותי הרווחה" בנתניה. שם ריכזתי ולימדתי קורסים בתחום השיקום.
ב-1994- הקמתי את השרות הטיפולי לסגל עובדי משרד החוץ ובני משפחותיהם בארץ ובחו"ל.
הניסיון המעשי רב השנים וההתנסות בשדה התיאורטי, אפשרו לי להקים מערך טיפולי ואקלים ארגוני התואם את הבעיות הייחודיות של ציבור זה. טיפלתי וליוויתי את עובדי המשרד בשגרירויות שונות בעולם, בניתי והנחיתי סדנאות לעובדי משרד-החוץ שבארץ, הקמתי עיתון של כל ילדי השליחים בעולם. יצרתי והובלתי מפגשי הכנה לקראת יציאה לשליחות ובחזרה לארץ. בתקופה זו נכחתי לראות בצורה הישירה ביותר, כי מצוקות נפש האדם הן אותן המצוקות ללא תלות בתפאורת הסביבה.
העבודה הטיפולית התבססה על פיתוח מודעות שמעברים פרידות ושינויים הם צומת הטומנת בחובה סיכון למשברים מחד ומאידך הזדמנויות יקרות מפז לשינויים מהותיים ברמה האישית והמשפחתית. תפיסת השינוי כאתגר הפכה סיטואציות שיש בהן סיכון לאירועים בעלי משמעות וצמיחה.
במהלך שנים אלה התוודעתי אל לימודי הפילוסופיה המעשית אשר גיבשו אצלי את הכוחות להתמקדות בעבודה עצמאית ולאחר כ-4 שנים במשרד החוץ בשנת 1997, הקמתי את הקליניקה הנוכחית לטיפול פרטני, זוגי ומשפחתי, ולעבודה פסיכולוגית עם קבוצות. שיטת העבודה היא פסיכותרפיה בהשראת מקורות פילוסופיים.
האינטנסיביות הרבה שבמפגש עם עשרות ומאות מטופלים והצורך למתן תשובות אמיתיות למצוקת האדם, עוררו אותי לשאילת שאלות וניסוח דרכים חדשות לתרפיית הנפש .
החיבור בין לימודי הפילוסופיה המעשית והתבוננות חוקרת בתהליכי התרפיה בקליניקה, אפשרו לי לנסח יחד עם הפילוסופית אנה רביצקי את "תרפיית ההכרה" שעל פיה אני מטפלת ובהשראתה מלמדת.
בדו-שיח סביב שולחן, נעשית עבודת עומק והעלאה למודעות של דפוסי חשיבה, אמונות יסוד ותפיסות, ויחד נבחנים ביטויים של אלה בחיי המטופל מחוץ למפגשים.
ההיבט הפסיכולוגי-פילוסופי-מעשי על אירועי חייו של המטופל, מקנה לו חוויה ייחודית הנשזרת בתוך תפיסותיו, ומאפשרת לו בחירות מודעות טובות יותר.
המהלך הטיפולי מתבטא בהשגת תוצאות בטווח קצר והשינוי מוטמע לעומק.
בשש שנים האחרונות אני מלמדת ומנחה קבוצות של עובדים סוציאליים ב"דימול" - בית הספר המרכזי לעובדים בשרותי הרווחה בר"ג. התובנות המהפכניות של "תרפיית ההכרה" מאפשרות זווית רעננה לגישת שירותי הרווחה בעבודתם עם האתגרים האנושיים המורכבים ביותר. התוצאות בשטח ניכרות!